באחד האמשים בזמן האחרון קנה אבא פיל (הוא הרבה יותר נחמד מאבא פיל של פילפילון) לפילה זוג אופניים כדי שתוכל לעשות כשאר התל אביבים ולא להוציא את האוטו מהחניה המעולה כדי להגיע למקום ממש קרוב לבית. כחובבת כושר ושאר ירקות, הפילה החלה גם לנסוע את פארק הירקון הלוך וחזור.

הייתי בכל מיני חו”ל בזמן האחרון, במדינות חובבות אופניים. באמסטרדם יש רמזור נפרד לאופניים ואיש אחד צעק עלי כי עמדתי קרוב מדי לשפת המדרכה והבהלתי את הבת שלו מספיק שהיא כמעט איבדה שיווי משקל. בפריז יש נתיב אופניים עם מפרדה בגובה 10 ס”מ משאר הנתיבים כדי שהוא לא יהפוך לנתיב חניה\עקיפה (עיריית ת”א, לתשומת ליבך) ובסנטרל פארק יש נתיבים נפרדים להולכי רגל, אופניים ורולר בליידס, שאם תעיז רגלו של מישהו מהסוג הלא נכון לדרוך בנתיב הלא נכון, במקרה הטוב הוא יחטוף קללות כמו שרק הניו יורקים מסוגלים לשלח, ובמקרה הרע יתקעו בו ואז יתבעו לו את האמ-אמא כאשם בתאונה - ובצדק.

שמתי לב, עוד כשהייתי הולכת את פארק הירקון ברגל, ששביל האספלט הקרוב למים מחולק במרכזו עם פס לבן. פעם בכמה מטרים, חמישים או מאה, יש ציור בכל אחד מהחלקים. בצד אחד יש איש גדול ואיש קטן מחוברים בידיים. בצד השני יש שני עיגולים מחוברים בקו. תהיתי על קנקנם של הציורים זמן רב, אבל הם לא הפריעו לי. עכשיו, כשיצא לי לחרוש את הפארק כרוכבת אופניים, אני יכולה לומר שפיענחתי באופן סופי ומושלם את משמעותם.

שני העיגולים שמצויירים על חצי המסלול שיותר רחוק מהגדה (בשני הצדדים) מסמנים גלגלים. קל, לא? ברור לגמרי. זה אומר כמובן שזהו מסלול שנועד לשמש:

* עגלות של תינוקות
* זקנים בכסאות גלגלים (עם או בלי פיליפינית)
* ילדים קטנים עם רולרבליידס ואמא שמחזיקה להם את היד
* ילדים קטנים עם אופניים עם שלושה גלגלים
* ההורים של הילדים הקטנים עם הנ”ל
* ילדים קטנים דוחפים טרקטור צעצוע צהוב
* כל החמולה של זו שדוחפת עגלה של תינוק
* אופניים עם גלגלי עזר של ילדים שנמאס להם ואבא שלהם שמחזיק אותם על הכתפיים וגורר את האופניים
* ילדים עם הפטנט המוזר ההוא של גלגלים בנעלי ספורט
* טוסטוסים
* כלב עם גלגלים במקום רגליים אחוריות
והחלק עם האנשים? בשביל הולכי רגל, כמובן.

ואופניים? לא בטוחה. אולי על הפס עצמו. בינתיים אנחנו פשוט כמעט-נתקעים בכולם.